<h1>ראב"ן — שבועות</h1>
<h2>דף כט:</h2>
רבי אומר בכל פודין בכור אדם חוץ מן השטרות וחכמים אומרים אף לא בקרקעות ועבדים. ויש מקשין עלה הא דתנן בבכורות [מ"ט.] הוא לפדות ובנו לפדות הוא קודם רבי יהודה אומר בנו קודם וכו' ואמרינן בגמרא כי פליגי אלא היכא דליכא אלא ה' סלעים מבני חרי וכו' עד דאזיל כהן וגבי ממשעבדי, אלמא גובין אלמא פודין בקרקעות דהם משעבדי. ולא קשיא דילמא מתניתין דהתם רבי הוא דאית ליה פודין בקרקעות, אי נמי רבנן וכי אמרי רבנן אקרקעות אין פודין דאי יהיב קרקע לכהן לפדיון בנו דאינו פדוי אבל (לא) יהיב קרקע משועבד לפדיון הבן לזבוניה ולפרוק בדמיה לא אמרי(נן) אלא ודאי משועבד גבי בית דין לקרקע מן הלוקח ומזבני ליה ויהבי ה' סלעים לכהן, אי נמי בכי האי משעבדי מיירי כגון עשה שורו אפותיקי דגבי ליה כהן מיניה.
